העמותה לניהול פרוטוקול
מסופי EMV בישראל

אודות העמותה

עד להקמת העמותה, הגוף עליו הייתה מוטלת האחריות להטמיע את תקן EMV בארץ היה חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים). זוהי חברה אשר מפעילה רשת תקשורת בעלת תפקיד משמעותי בעסקאות הנעשות בכרטיסי חיוב – היא מקשרת בין מסופי התשלום לבין חברות האשראי. חברת שבא נמצאת בבעלות הבנקים הגדולים בישראל, וכן 30% ממניותיה מוחזקות בידי הציבור.

בעקבות בחינה שערך בנק ישראל למצב בשוק ולפעילותה של חברת שבא, נקבע כי פעילות החברה כמנהלת הפרוטוקול ומקבלת ההחלטות בנושא, עלולה להעמיד אותה בניגוד עניינים ובעמדת כוח לא הוגנת מול מתחרים. החברה משפיעה, באמצעות הפרוטוקול, על כללי הפעילות של יצרני התוכנה על מנת שיעמדו בתקן החדש, ואף מספקת רישיונות לגופים העומדים בכללים אלו. במקביל, שבא בעצמה מייצרת תוכנת מסופים, ולמעשה מתחרה באותם הגופים עליהם היא מפקחת.

בשלב מסוים, נעשה ניסיון לתקן את המצב על ידי הקמת ועדת כרטיסי חיוב, מטעם אגף מערכות תשלומים בבנק ישראל. הוועדה נדרשה לייצר פרוטוקול פשוט ליישום, אשר ייקח בחשבון את צרכי כלל המשתמשים בו – גם מחזיקי הכרטיס וגם בתי העסק. הוועדה אמנם הביאה לשיפור בפיתוח הפרוטוקול, אבל היוותה פתרון חלקי בלבד, מכמה סיבות:

הזכות לקחת חלק בקבלת החלטות במסגרת ועדת כרטיסי חיוב ניתנה רק לסולקים ולמנפיקים, ואילו שאר הגופים השתתפו כמשקיפים בלבד.
למרות שהפרוטוקול פותח על ידי הוועדה, התפעול והיישום שלו המשיכו להתבצע על ידי שבא.

שבא המשיכה להחזיק בזכויות בעלות על הפרוטוקול, כך שהייתה לה אפשרות לגבות תשלום על זכות להשתמש בו, באופן שהקשה על גופים חדשים להיכנס לשוק.

בנק ישראל הבין שהפתרון הדרוש הוא שינוי במבנה הבעלות או הפעילות של הפרוטוקול, מכיוון שעליו לטפל בשורש הבעיה ולא בתופעות הלוואי שלה. וכך, גובש מתווה להוצאת הפרוטוקול מידי שבא ולהקמת עמותה ציבורית אשר עליה תוטל האחריות. כל זכויותיה של שב"א בפרוטוקול הועברו ללא תמורה, והיא חדלה מכל פעילות בתחום.

כעת, הפעילות מרוכזת כולה בידי העמותה, אשר מפוקחת כמערכת מבוקרת על ידי אגף מערכות התשלומים בבנק ישראל. העמותה מאפשרת השמעת עמדות מצד כלל המשתמשים בפרוטוקול, וצפויה להביא לכניסה של גופים חדשים לענף כרטיסי החיוב.